צה"ל הוא צבא העם. הוא אינו צבא מפלגה | בוגי יעלון
הצבא הוא המעוז האחרון שטרם נפל בידי פוליטיקאים חסרי מעצורים. יש להמשיך להצעיד אותו להישגים, ולא להיכנע לאלה המנסים להחדיר לתוכו סממנים פוליטיים | מכתב פתוח לרמטכ"ל
אנחנו לא מדברים יותר על החלשת שומרי הסף, אלא על מהלך מכוון להשתלטות עליהם
השרים וחברי הכנסת טענו שהיועמ"שית חרגה מתפקידה כשחסמה, ולעיתים עיכבה, את יישום מדיניות הממשלה. אבל בואו נודה באמת: הניסיון להדיחה, נבע מכך שהיא אכפה את החוק - והציבה גבולות לממשלה ולשרים
בג"ץ יפסול את חוק היועמ"ש. מה הממשלה צריכה לעשות ביום שאחרי?
הניסיון לצמצם את כוחו של היועמ"ש מוצדק לחלוטין, אך כל עוד מערכת המשפט תופסת עצמה כריבון - הוא יישאר על תנאי. מדוע מדובר בתיקון הכרחי, וכיצד מהלך חוקתי מתוכנן היטב יכול להחזיר את הריבונות לידי הציבור?
אובדן משילות מוחלט: מדוע המדינה מפסידה במלחמה בפשיעה בחברה הערבית?
הנתונים המבהילים של מקרי הרצח הם כבר מזמן לא בעיה פנימית של "המגזר", אלא איום על מדינת ישראל כולה. מדוע נלקחו מהמשטרה הכלים הדרושים, ואיך הגענו למצב שבו איש אינו נדרש לתת דין וחשבון לציבור
במקום הבטחות ריקות: כך "מגה-חוק" יכול לתקן את נזקי הקואליציה
הצהרות האופוזיציה על ביטול חוקי הבליץ של הקואליציה הן אשליה קשה ליישום. הדרך לייצר תקווה אמיתית היא תוכנית חקיקה מקיפה ומשדרגת, ולא מרדף כירורגי מתיש
ההימור של נתניהו: למה הבחירות נקבעו דווקא למועד שנקבע?
מעבר לבלוק החרדי, נתניהו מהמר על תקיפה מהירה של טראמפ באיראן לפני בחירות האמצע בארה"ב. מהלך כזה יעניק לישראל "אור ירוק" אסטרטגי, ועשוי לשנות לחלוטין את מערכת הבחירות
הציונות הדתית נתנה הכול במלחמה - החשבון יוגש ביום הבחירות
הברית ארוכת השנים בין הציבור החרדי, לזה הנושא בנטל ושמסר את נפשו יותר מכל מגזר אחר במהלך המלחמה, נסדק ממזמן. עכשיו, כשהקואליציה מקדמת הקלות כלפי עריקים, רבים מחובשי הכיפות שמרגישים כי נחצה קו אדום - יסגרו חשבון ב-27.10
משולש הורמוז: הכוח האסטרטגי מאחורי בושהר-בנדר עבאס-קשם
המלחמה החלה סביב סוגיית הגרעין והעשרת האורניום, אך ככל שהעימות התפתח מוקד הכובד השתנה - כיום, סלע המחלוקת נוגעת בשאלה מי ישלוט במעבר הימי החשוב בעולם. התקיפות האמריקנית אומנם מחלישות את יכולותיה הטקטיות של איראן, אך אינן משנות את סחטנותה ותפיסתה החדשה
התיאבון של נתניהו: זה סיפור ענק - המשפחה שנמצאת בשלטון מבקשת הטבות
הם רוצים את זה לתמיד. זה עולה הון. את מספר המאבטחים במיאמי כבר הכפילו בעבר, אבל הם רוצים עוד. תיאבון שאין לו גבולות. כרגע, במהלך המלחמה, הם מקבלים, אבל אף אחד לא מוכן להיות חתום על זה
הקרב האמיתי כבר כאן: ההכנה ליום שבו השלטון יסרב לקבל את תוצאות הבחירות
שחיקת האמון בבתי המשפט ובשומרי הסף אינה מקרית. זו אסטרטגיה מתוכננת להכשרת הטענה "גנבו לנו את הבחירות", והחברה האזרחית היא קו ההגנה האחרון
עוד בדעות ופרשנויות
אשליית השקט בצפון: בזמן שישראל מביטה לזירות אחרות - ארדואן "בולע" את סוריה
מתחת לפני השטח, אנקרה מבססת אחיזה קבועה בסוריה באמצעות הצבא, מערכות החינוך והתשתיות. אם ישראל לא תגבש מדיניות אקטיבית, היא עלולה לגלות שהאיום הבא בגבול הצפון כבר הפך לעובדה בשטח
השדים של בריטניה: לונדון מתפכחת ומשנה את כללי המשחק מול איראן
הממלכה המאוחדת הגדירה את משמרות המהפכה כארגון טרור - לכאורה מדובר במהלך משפטי, אך בפועל מדובר בהחלטה אסטרטגית. במשך שנים לונדון חששה כי הכרזה כזאת תפגע ביחסים הדיפלומטיים עם טהרן - אך הברקזיט, המתיחות מול רוסיה והאיומים מצד איראן, הובילו לחישוב מסלול מחדש
המכתב מוושינגטון והקרב על הדי-אן-איי של הקרן החדשה
הדרישה של הקונגרס האמריקאי לקבלת מסמכים מהקרן לישראל חדשה היא נורת אזהרה. כשהמאבק המוסרי מקדש את כל האמצעים, ארגוני החברה האזרחית שוכחים את המבחן האמיתי של זכויות אדם: לא את מי אתה אוהב, אלא על מי אתה מוכן להגן
מלכוד הורמוז: טראמפ מחפש "פתרון קסם" שישבור את טהרן - בלי להיגרר למלחמה כוללת
למרות חילופי המהלומות בין ארה"ב ואיראן, נראה כי הנשיא האמריקני מנסה למצוא נוסחה שתחלץ אותו ממערכה ארוכה - בדומה לעיראק ולאפגניסטן. בזמן שוושינגטון דורשת מהמשטר להצהיר כי ישמור על המצר פתוח, משמרות המהפכה תוקפים ספינות מסחר - ואינם נרתעים מאיומי הבית הלבן
הפטור מגיוס הוא לא עיקרון - הוא כשל פוליטי
הפטור שהעניק בן גוריון ל-400 תלמידי ישיבה הפך עם השנים ל-140 אלף פטורים - ועל פי הטענה, אינו משקף עוד צורך היסטורי אלא כשל עמוק בשוויון בנטל. לצד ביקורת על ש"ס ועל ההנהגה החרדית, מוצב קו ברור לממשלה הבאה: חוק גיוס לכולם, בלי פשרות ובלי חריגים
ספק אם ישראל תמצא אי פעם חבר כמותו: פרידה מלינדזי גרהאם
הסנאטור האמריקני שהפך לאחד מבעלי בריתה הגדולים ביותר של ישראל איננו. מהאמונה שהניעה את מדיניות החוץ שלו ועד החשש מפני עתיד התמיכה האמריקנית - פרידה מאדם שספק אם ישראל תמצא לו מחליף. מותו הוא תזכורת לכך שהדור שנשא את התמיכה בישראל הולך ונעלם
שב"כ בעקבות עיתונאים. זה נשמע מוכר
רונן ברגמן פרסם כי מאז כניסתו של דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ נאסף, לטענתו, מידע מטלפונים של עיתונאים ביקורתיים כלפי נתניהו. ככל שזה נכון - שב"כ טרם הכחיש - הדבר מעלה שאלות כבדות על חופש העיתונות, חיסיון המקורות וגבולות הכוח של שירות הביטחון
מבחן בן-חי שגב: כך משמרת ההגמוניה הישנה את כוחה
ד"ר יפעת בן חי שבג"ץ הקפיא את מינויה ליו"ר הרשות השנייה חשפה השבוע עימותים שהיו לה כרגולטורית עם גופי תקשורת חזקים. מעבר לסיפורה זהו מקרה מבחן להגמוניה הישראלית הישנה המשמרת את כוחה באמצעות ברית בלתי פורמלית בין התקשורת, מערכת המשפט והתביעה הכללית
רפסודות בדרך לטביעה: הטעות הפוליטית שתשאיר את נתניהו בבלפור
בעוד נתניהו פועל לשמר גוש יציב ולמנוע אובדן קולות, מתנגדיו מתפצלים בין רשימות חדשות, חיבורים מאולתרים ודמויות פוליטיות שמבקשות לחזור לקדמת הבמה - מהלך שעלול לעלות לגוש השינוי בקולות קריטיים בבחירות
מאחורי ההצגה של ארדואן: מה באמת השיגה טורקיה בפסגת נאט"ו?
בזמן שאנקרה השקיעה בתפאורה מרשימה, במתנות חריגות ובמסרים שנועדו להמחיש עוצמה, התוצאות הצביעו על תמונה מורכבת יותר. עסקאות ביטחוניות אמנם נחתמו, אך ארדואן לא השיג את ההכרה המדינית והאסטרטגית לה כיוון - הברית המשיכה להתייחס לטורקיה בעיקר בהתאם לאינטרסים שלה
ברית הבריונים: מי שלא עצר ב-7 באוקטובר, מגיע כעת עם דחפורים
החוקים חסרי הבושה, הניסיון של נתניהו לעטוף את הליכוד מחדש בדמויות ממלכתיות, והחקירה שזיני מקדם בעקבות טענות ברדוגו - כולם מצטרפים לאותה תמונה - ממשלה שממשיכה לפרק את המדינה מבפנים, גם אחרי האסון הגדול בתולדותיה. זו אינה ממשלה, זו כנופיה
מי מרכך את מי? השבוע שיגדיר מחדש את הליכוד
הביקור החריג בביתו של חיים כץ היה רק יריית הפתיחה. בשבוע הבא צפוי נתניהו להציג את השינויים שהוא מבקש לקדם בליכוד - מהגדלת מספר השריונים ועד צמצום כוח המחוזות. מאחורי הדיון הפנימי מרחפת שאלה גדולה יותר: מי באמת מחזיק בכוח, התנועה או המנהיג?
לפני החוק עומד שומר סף: הכול מותר לנביאי הזעם היושבים בבג"ץ?
בקרוב העם ילך לבחירות, אבל מבחינת יצחק עמית וחבריו בעליון אין לכך שום חשיבות: הם הרי אלה שמחליטים מה מותר ומה אסור; איזו מפלגת הונאה חדשה מדאיגה את נתניהו; לחילי טרופר לא נשארה טיפת בושה; וקומבינת "הממשלה הצרה" - עומדת שוב להתרסק בפרצוף של ראשי האופוזיציה
לוין ורוטמן אולי נכשלו בחקיקה, אך את המשבר החוקתי הם הצליחו להביא
מההפיכה המשטרית ועד 7 באוקטובר, הכנסת הנוכחית תיזכר כאחת הקדנציות הסוערות בתולדות המדינה. כעת, כששרים קוראים להתעלם מפסיקות בג"ץ והעימות בין הרשויות כבר אינו תיאורטי, נותרה השאלה המטרידה מכולן: למי יצייתו בכירי המערכות ברגע האמת?
הופכים ערבי לאויב: הסכנה הדמוקרטית בהכנסת השב"כ למאבק בפשיעה
הניסיון להטיל על השב"כ משימות שיטור אזרחיות משנה באופן מסוכן את מעמד האזרחים הערבים, והופך אותם מאוכלוסייה מוגנת לאיום ביטחוני. פשיעה, ברוטלית ככל שתהיה, היא תופעה פלילית ולא טרור, והפיכת השב"כ למשטרת-על תמחק את יסודות האזרחות והדמוקרטיה
המלחמה הפנימית של יואב נגמרה ב-59 דקירות
הוא שירת בעוקץ, נלחם בהתמכרות והיה מלא שמחת חיים וטוב לב. בסוף הוא נשאר שקוף ברחובות, עד שהרוע פגש אותו. פרידה מחבר שלא הצלחתי להציל
האקדח נגד התקשורת כבר טעון, רק חסר שמישהו יטול אותו ויעשה מעשה
ובימים הללו בהן מנפצים דלתות וחלונות בחדשות 12 ובמערכת הארץ וכשההסתה נגד רשתות התקשורת ונגד עיתונאים עולה לשיאים חדשים לקראת הפריימריז והבחירות מפי שרים וחברי כנסת, אני מבקש להניח כאן התראה אסטרטגית חמה שכתובה בנתיים בדיו ולא בדם
בוחרי הליכוד מוכנים לספוג כמעט הכל. נתניהו בוחר לפגוע בהם בבטן הרכה - וממשיך להיכנע לחרדים
סקרים ושיחות במעוזי הליכוד מצביעים על נקודת תורפה מרכזית: חוקי הגיוס והדרישות של הסיעות החרדיות מעוררים כעס גם בקרב חלק ממצביעי המפלגה. בזמן שמערך המילואים נשחק, נתניהו מתמקד בשימור הגוש ובהבטחת נאמנות החרדים ליום שאחרי הבחירות
מי הריבון פה? כשעובדי הציבור מפחדים ממערכת המשפט יותר מאשר מהבוחר
השימוש באיומים ובחבלים קצרים הוא כלי עבודה שגור של מוקדי הכוח. האליטה מונעת מהציבור לשנות את סדרי העדיפויות
מטראמפ ועד המועמד המוביל לנשיאות: ארה"ב שולחת מסר ברור לנתניהו
הנשיא האמריקני מחבק את ארדואן למרות התנגדות נתניהו, וראש הסגל של אובמה לשעבר קורא לסיים את עידן התמיכה הבלתי־מותנית בישראל. שני פוליטיקאים משני קצות המפה האמריקנית מאותתים על שינוי עמוק: האינטרס של ארה"ב קודם - וגם התמיכה בישראל כבר אינה מובנת מאליה