הבכירים אמרו כי לירושלים אין מה לעשות - חוץ מלחכות. לדבריהם, הארגון הסכים לפירוק של הנשק הכבד, המנהרות ומפעלי הייצור, ויציאה מוחלטת מהשלטון בעזה. התהליך צפוי להימשך חודשים ולהתקדם רק לאחר אימות כל שלב. הנסיגה הישראלית תהיה מדורגת - בהתאם לפירוז
הדיווחים על הסכמת הארגון להתפרק מנשקו ולוותר על השלטון יוצרים רושם של פריצת דרך היסטורית, אך עיון במונחים בהם הוא משתמש בערבית מצייר תמונה שונה: לא פירוק, אלא הקפאה ואחסון של הנשק, ולא ויתור על הכוח - אלא ניסיון לשמר אותו במתכונת אחרת
סקרים חדשים מצביעים על שחיקה בתמיכה בנשיא האמריקני, בעוד המשבר מול איראן נמשך ללא פריצת דרך. בבית הלבן מבינים שכל החלטה מול טהרן תשפיע לא רק על הביטחון, אלא גם על מחירי האנרגיה, האינפלציה - והסיכויים של טראמפ בבחירות האמצע
כאשר כלי התקשורת המרכזי של ההגמוניה הישנה מתנגש במי שמנסה לצמצם את כוחה, בתי המשפט מתגייסים להעניק לו רשת ביטחון. הדפוס החוזר מפרשות העבר מראה שהקרב האמיתי הוא לא על מה שנאמר, אלא על השאלה מי יקבע את האמת בישראל
בעודו בדרך לארה"ב, חברי מרכז הליכוד אישרו את כל דרישותיו של נתניהו על שיריונים ושיטת הפריימריז. חברי הכנסת והשרים יכולים להמשיך לבכות, לקטר ולהתלונן, אבל בשקט. לא בפומבי, אחרת הם יגמרו את הקריירה
המתקפות על יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אינן ביקורת נקודתית על החלטותיו, אלא חלק ממהלך שמערער את אמון הציבור במוסד שאמור להבטיח בחירות הוגנות. מי שמכין את הקרקע לערעור על תוצאות הבחירות, עלול לגלות שהנזק יפגע בדמוקרטיה כולה
ההתנצלות בפני השמאל הרדיקלי חושפת קוד מוסרי מעוות: ישראל תמיד אשמה, והכרה מהאליטה בחו"ל חשובה יותר מהזכות להגנה עצמית. תופעת החנופה וההלקאה העצמית באקדמיה הישראלית לא תעצור אף איסלאמיסט, כי במציאות - חנופה לא מיירטת טילים
ההוצאות להורג באיראן מתגברות, והן חלון ראווה חשוב למצוקה הפנימית של המשטר ולמה שבאמת קורה מתחת להצהרות הרהב הצבאיות
מאז שפורסם קטע הריאיון הזה, התיבה שלי התמלאה בעשרות פניות. הציבור זיהה שמשהו שם מתוח, לא טבעי, והנורות האדומות נדלקו מיד. מפליטת הפה שפרויד היה חוגג עליה, דרך המגרש הביתי של "הרדיפה התקשורתית", ועד ההיאחזות בבקבוק המים כעוגן - שפת גופו של רה"מ בגדה בו
דיווחים על מעקבים פולשניים וזעם ברחובות: ניתוח פסיכולוגי-פוליטי מראה מתי הציבור דורש טכנולוגיות ניטור בשם הביטחון, ומתי הוא מפרק אותן במו ידיו
לפני חמישה חודשים בדיוק יצא לדרך מבצע "שאגת הארי": הזדמנות טובה לברר איך התרסק המעמד של נתניהו וישראל בבית הלבן
ההצבעה במרכז הליכוד סימנה שינוי במאזן הכוחות בתוך התנועה: השפעת הדילים נחלשת, משקלם של המתפקדים העצמאיים גדל - וראש הממשלה יצא עם שליטה רחבה יותר מאי פעם על הרכב הרשימה. המשמעות: פחות מקומות פנויים, יותר מועמדים, ותחרות שעלולה להפוך למלחמת הישרדות פוליטית
רשימת הציונות הדתית אמנם מורכבת ברובה ממתנחלים, אבל מי שבוחן את העשייה שלה יתקשה לטעון שהיא עסקה רק בעניינים מגזריים. הבעיה האמיתית של סמוטריץ' נמצאת במקום אחר לגמרי: בזהות, בייצוג ובתחושת ההזדהות של הציבור שאותו הוא מבקש להנהיג
הממשל בוושינגטון, בהובלת הנשיא טראמפ ומזכיר המדינה רוביו, מבקש לקדם מהלכים היסטוריים באזור ועסקאות ענק. לשם כך, נתניהו נדרש להציג בבית הלבן כמה עקרונות משותפים בין הידידות - ובהם יסודות שיהוו עוגן אסטרטגי, ביטחוני וכלכלי למען ישראל
פתיחת החקירה בפרשת תאיר ראדה ממחישה כיצד המערכת מגינה על יוקרתה במקום לחבק את הספק. מהפרקליטות ועד העליון: הסיפור האמיתי אינו ימין ושמאל, אלא תרבות כוח ארגונית שזקוקה בדחיפות לשיעור בענווה
עסקת ה-3.5 מיליארד אירו בין ישראל ויוון אינה עוד רכישת אמצעי לחימה. היא קושרת את ירושלים ואתונה בברית אסטרטגית ארוכת טווח, ומבססת את ישראל כמייצאת של תפיסת הגנה לאומית שלמה במזרח התיכון
הרבה סימני שאלה מרחפים מעל הפריימריז הווירטואליים של הדמוקרטים, כולל מיהם מאות המתפקדים החדשים שהצטרפו בלילה לפני הבחירות, והאם נעשה שימוש אסור במאגר המתפקדים הרשמי. במפלגה מכחישים: "הבחירות דיגיטליות ומאובטחות בתקנים מחמירים"
כשאין הישגים למכור, נתניהו מפיץ רעל ומתקיף את איזנקוט - אך האמת היא ששותפות עם עבאס עדיפה על פני גולדקנופף החרדי. וגם אחרי 30 שנה: קיבוץ חדש יוקם
זו המשימה הגדולה של דורנו. גם של מנהיגי העם, אך בראש ובראשונה של כל אחד ואחת מאיתנו. לא רק להגן על הבית שבנינו - אלא להיות ראויים לגור בו יחד
הבוקר שוב הוכח בשומרון כי המציאות המבצעית אינה מחכה לדיונים משפטיים. כאשר מונחים עמומים כמו "מידתיות" מכתיבים את הוראות הפתיחה באש, נוצרת שרשרת פיקוד מקבילה שבה השופטים קובעים את הכללים - אך הצבא והציבור נושאים בתוצאות
במידה וארה"ב ובעלות בריתה ינסו לחנוק את איראן מבחינה כלכלית, איראן תנסה לחנוק את העולם כולו. זו הסיבה שהמערכה כעת אינה על הורמוז, אלא על הר המכוש שהוא "העתיד". השאלה נותרה האם ארצות הברית הבינה שהבעיה היא לא הגרעין, אלא ההנחה שאפשר להגיע להסדר
ממחדל ההעשרה בסעודיה ועד להתקדמות הגרעין האיראני: מבט על כישלונות המדיניות של נתניהו, המתקפות הפוליטיות נגד איזנקוט והתקשורת, והסכנה הממשית לביטחון המדינה ולערכיה הדמוקרטיים
כשהתקשורת הציגה את האישור האמריקאי כ"צ'ק פתוח" וכמתנה לבן סלמאן בנתיב עוקף ישראל, קריאת המפה חושפת תמונה הפוכה. סעודיה ירדה מהגדר, כשמאחורי המהלך יש הסכמה למהלך עצים מול איראן, דחיקה של סין ורוסיה החוצה, והנחת היסודות לסדר האזורי החדש
מי שרוצה להבין מנהיגות שאיבדה את זה, שיאזין לנאום ספרטה של נתניהו. מי שרוצה להבין מנהיגות שאחז בה טירוף, שיראה את התשובה של רה"מ אתמול לבג"ץ. כמו אז, כך נראית מנהיגות שבטוחה שתישאר פה לנצח
לקחי תשעה באב אינם עוסקים רק בעבר, אלא גם בעתידה של ישראל: במקום מאבק אינסופי על בג"ץ, יש להקים בית משפט חוקתי שיחזיר את האיזון בין העם, הכנסת והרשות השופטת ויחזק את יציבות הבית השלישי
כל עוד גלי בהרב-מיארה מכהנת בתפקידה, אי-ציות לפסיקת בג"ץ הוא הימור מסוכן במיוחד. אז מה עושים? הקמת בית משפט חוקתי נפרד. לפי המודל הזה, הוועדה לבחירת שופטים תישאר במתכונתה הנוכחית, ובמקביל יוקם בית משפט חוקתי שחבריו ייבחרו על ידי נבחרי הציבור
מחורבן בית ראשון ועד ימינו, ההיסטוריה מוכיחה שמדינה אינה יכולה לשרוד לבדה. במקום יוהרה ואשליות, על מנהיגי ישראל להתפכח ולהבין את מחיר הניתוק מאומות העולם
הדיווחים על הסכם גרעין אמריקאי-סעודי ללא נורמליזציה מעמידים את ישראל בפני התרחיש הגרוע מכל: סיכון ביטחוני חסר תקדים ללא כל תמורה מדינית. כך ישראל יכולה עדיין לשנות את רוע הגזירה
ההסכם בין ארצות הברית לסעודיה נועד לעגן שיתוף פעולה גרעיני אזרחי לעשרות שנים ולצמצם את השפעת סין ורוסיה בממלכה הסעודית. אלא שהיעדר מגבלות מחמירות על העשרת אורניום עלול לערער את המאזן האזורי ולהציב גם את ישראל בפני מציאות אסטרטגית מסוכנת יותר
לפי מחקר שנמשך מאז בחירת נציגי המפלגה בפריימריז בשנת 2022, נמצא כי מתפקדי התנועה בכללותם מעדיפים מועמדים קולניים ועימותיים יותר ממצביעי הליכוד. עוד ניכר פער העמדות ביניהם: כך למשל, 61.1% בקרב מתפקדי הליכוד תומכים בהפיכה המשטרית, לעומת רק 40% מהבוחרים
