אל תגידו לי זה קומץ. זה כולכם
מערכת של הכחשה, אלימות ואדישות - מן הפורעים ועד הציבור המעדיף לא לדעת - מאפשרת מפעל התנחלויות מושחת ושלילת חירויות יסוד מפלסטינים. זהו פרויקט של עליונות ונישול, עדות לרקב המאכל את הנפש הישראלית
נתניהו מנסה לחמוק מאימת הדין - והוא יודע שיש לו ממה
בקשת החנינה לראש הממשלה שהגיעה מכיוון הנשיא טראמפ הניבה תגובה פחדנית וחלשה של הנשיא הרצוג. ביבי יודע שכדי להשאיר את בני משפחת נתניהו בשקט, צריך לשלם אבל מי כמוהו יודע - מי שקונה שקט מקבל בסוף אסון. המשטרה נפלה כמעט לחלוטין, אך המפכ"ל מראה סימנים מעודדים
שור זועם, אבל צולע: כך לוין מפסיד שוב בקרב שהוא עצמו ייצר
השנאה למערכת המשפט מעוורת את לוין, שמסרב לפשרה ריאלית ומעדיף להוביל את עצמו לעוד כישלון מתוקשר. שימוש היתר בשיטת ה-Win Win הפכה שוב את שר המשפטים ללוזר לוזר
קונספירציית ה"בגידה": נתניהו יכל לכבות את מדורת ההזיה הזו - ובחר שלא
תיאוריות קונספירציה הזויות על "בגידה" ב-7 באוקטובר מופצות על ידי תומכי הקואליציה, ומטרתן אחת: להסיר אחריות מנתניהו וממשלתו ולטפול על אחרים את האשמה בטבח הנורא
לאן פנינו? המלחמה השקטה על הנפש של בני הנוער
בעיצומו של השקט היחסי, מתגלה משבר אחר, פנימי ושקט, הפוגע בנפש של בני ובנות הנוער בישראל. בתוך הטראומה ואי הוודאות, צומחים כוחות אדירים, שזקוקים לליווי מדויק ובזמן. האחריות שלנו היא לראות אותם, להגיע אליהם, ולהבטיח שיצמחו לחברה חזקה ובטוחה יותר
אחת ולתמיד: ישראל חייבת לעצב דוקטרינה הרתעתית פומבית לאיראן ושלוחותיה
בעידן אזורי סוער ובתמיכת מעצמות בציר האיראני, ישראל חייבת להציב משוואה פומבית וברורה: כל ירי על ריכוזי אוכלוסייה ייענה בפגיעה אנושה בתשתיות מדינתיות באיראן ושלוחותיה. רק הרתעה אסטרטגית תקיפה תבלום את שיקום הכוח הטילי ותמנע מלחמות חוזרות
חנינה לנתניהו יכולה להיות פתרון לסיוט שמטלטל את ישראל כבר שנים - אבל הוא עשוי לצאת מנצח
לאחר שטראמפ רמז כי נתניהו ביקש ממנו לנאום על חנינה, ושרה פנתה בעצמה לשרים, ניתן לקבוע: נתניהו יורה לכל הכיוונים. תיק אלף חזק כמו ברזל - ונתניהו מסבך את עצמו היכן שהוא גרוע, בשקרים הקטנים
"כניסה למנהרה חשוכה" - נבואת הזעם של נתניהו התגשמה במדויק
בדיוק היום לפני שלוש שנים הוטלה על נתניהו מלאכת הרכבת הממשלה. באותו מעמד בבית הנשיא הוא השמיע נבואה מצמררת שלמרבה הצער התגשמה במדויק
קריסה ואובדן עצמאות? החשש הכבד שעולה מהדיון על חקירת הפצ"רית
הדיון על מינוי מלווה לחקירת הדלפת הסרטון חשף כיצד טיעון של ניגוד עניינים עלול להפוך לאמצעי פוליטי לעקיפת מערכת האכיפה. בין שאלות חריפות מהשופטים לחשש גובר מפוליטיזציה של הפרקליטות - בג"ץ נדרש להגן שוב על גבולות הכוח בין הממשלה לבין שלטון החוק
האיש שתמיד היה שם: האם רון דרמר יהפוך לוויטקוף הישראלי?
מערכת היחסים הקרובה בין בנימין נתניהו לרון דרמר החלה הרבה לפני מינויו לשר - וסביר להניח שהיא לא תסתיים עם התפטרותו. למעשה, אולי נוכל אף לנבא את מהלכיו העתידיים של נתניהו, אם רק נשאיר את העיניים על איש סודו
עוד בדעות ופרשנויות
הרב מאיר כהנא מת כבר 35 שנה, אבל הכהניזם חי ובועט
הכהניזם הוא הבושה הכי גדולה שלנו, יהודים אזרחי ישראל. תנועת "כך" הוכרזה כארגון טרור, אבל ממשיכי דרכו של כהנא פורחים ליד שולחן הממשלה. כ"ך נורמלה הגזענות בישראל
למה ציפיתם? ועדת חקירה ממלכתית עוד יכולה למצוא את נתניהו אשם
בפרשת הרוגלות בתקופת ממשלת השינוי, דרש נתניהו שקיפות וצדק. כעת, הוא בולם כל ניסיון לבדוק את אחריותו באסון הגדול ביותר שידעה המדינה. רה"מ יעשה הכל כדי לטרפד וועדת חקירה, רק כי הוא יודע היטב מה ייזכר ממנו במידה והיא תקום
עוצמתן של מילים - אחריות הלב והלשון
בעידן שבו מילים נזרקות לאוויר בקלות חסרת תקדים, אף שהן נאמרות לעיתים מתוך סערת רגשות כנה, עלינו להבין כי למילים יש כוח. דווקא עכשיו, כשהמדינה כולה מנסה להתאושש משחיקה נפשית מתמשכת במרחב האישי והלאומי, זה זמן לבחור במילים שבונות ולהגביר עירנות כלפי סובבינו
ממשלת נתניהו והתקשורת: כבר לא מסתפקים בעקיפת השומרים, מפרקים את המגדל
בעיצומה של מלחמה וקיטוב ציבורי, ממשלת נתניהו מחליטה לעצב מחדש את יחסי הכוח עם התקשורת - ולפתוח "חזית תשיעית". אחרי שנים של עימותים וניסיונות לעקוף את העיתונות הממוסדת, מגיע השלב הבא - רפורמות שמאיימות על חופש הביטוי ועל עצם קיומה של עיתונות חופשית בישראל
בערות ושנאה: 50 שנה להחלטה שהשוותה את הציונות לגזענות
בנאומו ההיסטורי בעצרת האו"ם, קרע אבי חיים הרצוג את דפי ההחלטה המבישה וחשף את מנגנון השקר שבבסיסה - ניסיון לפגוע בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. גם כיום, לנוכח גלי האנטישמיות, עלינו להמשיך להגן על המדינה ולבנותה על יסודות חירות, צדק ושלום | טור מיוחד
פרשת הפצ"רית: הרס עצמי בשם הדמוקרטיה והדרכים לתיקונה
מעשיה לכאורה של הפצ"רית תומר-ירושלמי חושפים שחיתות מסוכנת בלב מערכת אכיפת החוק, המחייבת חקירה יסודית וניקוי אורוות. אך לצד הגינוי - חובה להישמר מהשימוש הציני בפרשה לקידום מהלכים פוליטיים נגד מערכת המשפט עצמה
אזהרה לישראל: האיסלאם הרדיקלי מתעורר, העסקנים החרדים משתלטים על הפוליטיקה
מה שמתחיל בניו יורק עם בחירתו של ראש עיר אנטישמי, ממשיך בירושלים עם פוליטיקאים שמנצלים תלות ועוני לשימור כוחם. מממדאני ועד גפני - אותו דפוס של קיצוניות, בורות וניצול. אם הציבור החילוני לא יתעורר וילך להצביע, ישראל תמצא עצמה ב־2050 כמדינה דתייה ולא ציונית
סבלנות אסטרטגית: צריך לתת צ'אנס לתהליכים בלבנון ועזה
למרות ההחלטה לפעול נחרצות כדי למנוע התעצמות של חמאס וחיזבאללה וליצור מרחב אבטחה, נכון לתת צ'אנס לתהליכים החיוביים שמתחילים. בשלב זה יש להימנע מחידוש לחימה עצימה ולתמוך בפירוק נשק באמצעות כוח בינ"ל. גם אם הסיכוי להצלחה קטן, אסור לנו להיות אלה שמקלקלים אותו
המלחמה בשם האלוהים: כך הפכה ישראל למדינה דתית
בין הקריאות למחיית עמלק לכתובות הקיר בעזה - המלחמה האחרונה הפכה לעימות תיאולוגי שבו ישראל גילתה את עצמה כמדינה דתית. כעת, השאלה הגורלית היא מי ינהיג את העתיד: הרב או הריבון?
גוטליב הטיחה בפצ"רית: "את משקרת!", מי היה מאמין שהיא צדקה
העובדות והשכל הישר לא מנבאים טוב ביחס לדרך בה זה ייגמר מבחינת בהרב מיארה. במקביל, מועצת חכמי התורה נעמדה מאחורי דרעי, והמנהיגים הרוחניים של דגל התורה אישרו את הטיוטה של ביסמוט - וזו הנקודה הכי קרובה לאישור חוק הגיוס אליה הגיעה הממשלה עד כה
מהמהלכים הקיצוניים והמופרעים שהיו פה: אסור לתת למזימה של לוין לעבור
המהלך של לוין נועד לייצר מניעות פיקטיבית כדי לסרס את היועצת והפרקליטות. זה הצליח לו. אבל אם בג"ץ יאשר מינוי תובע לתיק ספציפי על ידי פוליטיקאי, קשה לדמיין מה עוד הוא מסוגל לאשר
בין שדה תימן לשדה הרעל: כך נרמסה אחת הנאמנות למדינת ישראל
מה יותר מביש: כשכלום חברי קואליציה טרחו להגיע לישיבה הממלכתית בכנסת לציון 30 שנה לרצח רבין, או שבחוגי מכונת הרעל כבר מתייחסים לאירוע הטרגי הזה כאל יום חג? גם הספיקו לרקוד על הפצ"רית עד שהתברר שחיה
נפתלי מחפש ביביסט: על הרשימה שבנט בונה לבחירות
אם אתם מכירים איש ימין, דתי/מסורתי, מזרחי, מהפריפריה, שבעד התיישבות, רצוי עם עבר צבאי או ערימות של ימי מילואים, ומעל הכל הצביע ליכוד או תמך בעבר בבנימין נתניהו? צלצלו מהר או למלהקים של האח הגדול - או לנפתלי בנט
החרדים בורחים משדה הקרב, אבל מתגייסים כדי לנצח במלחמת התודעה
נתניהו הימר שיצליח להתל בחרדים מספיק בכדי לקיים את הבחירות במועדן. אחרי שכשל, הוא ינסה להעביר מהר ככל האפשר את חוק ההשתמטות, כדי שיישאר לו מספיק זמן להנדס את תודעת הציבור ולהחזיר את הליכודניקים הביתה
הבחירות בניו יורק הן קריאת השכמה גם לישראל
ניצחון מועמד אנטי-ישראלי בעיר עם הקהילה היהודית הגדולה בעולם משקף שינוי עומק בחברה האמריקאית וביחסי הציבור הדמוקרטי עם ישראל. על ישראל להיערך לאתגר החדש ולבנות מחדש את מעמדה בדעת הקהל בארצות הברית
פרשת הפצ"רית היא רק תירוץ - הם רוצים את הראש של בהרב-מיארה
בקואליציה חלמו שהסתבכות הפצ"רית תהיה ההזדמנות הגדולה להיפטר מהיועצת המשפטית לממשלה, אבל גם הפעם היא חומקת - ישרה כסרגל, לא מתכופפת בפני אף אחד. הם רצו להכתים, להדיח, להחליש את מערכת המשפט - אלא שהכול קרס
הממלכתיות שאבדה - ומה זה אומר עלינו
פעם הייתה הממלכתיות סמל לאחדות ולבניין המדינה. היום היא נחשבת למילת גנאי. ההימנעות ממנה, כפי שנחשפה בהיעדרות מהאזכרה הממלכתית לרבין, מסמלת את השבר העמוק באמונה במדינה ובמוסדותיה - שבר המאיים לפרק את מה שעוד נותר מהחברה הישראלית
הג'יהאד השקט כבר כאן - וישראל חייבת להתעורר
הבחירה של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק היא לא רק ניצחון פוליטי מקומי. היא סמל למהפך תרבותי עמוק שמאיים על הזהות היהודית והציונית. התשובה? מהפכת עלייה שתחזיר את ישראל למרכז
איך הפכה ניו יורק מ"שלוחה" של תל אביב לעיר פרו-פלסטינית?
ישראלים רבים קמו הבוקר בתחושה של עלבון נוכח "בגידת" תושבי ניו יורק במדינת ישראל. האם זוהרן ממדאני הוא הביטוי הקיצוני ביותר לרוח התקופה או רק הסנונית הראשונה שמבשרת עידן אנטי ישראלי בעוצמות שטרם הכרנו?
לאחר זכייתו של ממדאני: האם צפוי גל עלייה לישראל?
למרות שירגישו את השינוי באוויר לאחר בחירתו של המועמד האנטי-ציוני, יהודי ניו יורק לא צפויים למהר לעזוב. אך הזכייה של ממדאני אינה רק אירוע פוליטי, אלא נקודת מפנה סוציולוגית: סימן לשינוי עמוק בזהות ובביטחון של הקהילה היהודית באמריקה