פרישת איחוד האמירויות מאופ"ק: סדק ראשון בקרטל הנפט
המהלך של אחת מיצרניות הליבה אינו רק טכני, אלא ביטוי למעבר ממדיניות של תיאום והגבלה לעצמאות וגמישות - על רקע שיבושי שוק, מתיחות אזורית ושחיקת המודל הקולקטיבי של אופ"ק
נצח שנמשך שבועיים: טראמפ ימשיך במצור ככל שיידרש - לפחות עד שישוב מסין
בעוד שבועיים צפוי נשיא ארה"ב להמריא לבייג'ינג, למפגש עם שי ג'ינפינג, נשיא הרפובליקה העממית - ביקור שנדחה מראשית אפריל על רקע העימות עם איראן, מתוך הנחה שעד אז כבר ניתן יהיה לסגור את הקצוות. אלא שהמלחמה, לפחות במונחים של טראמפ - גם הסתיימה וגם ממש לא
נשמע מוכר? איום הרחפנים היה ידוע שנים - אך בצה"ל נרדמו
הכתובת הייתה על הקיר, אך בצה"ל לא נערכו: למרות הצטברות של מידע מודיעיני ותמרורי אזהרה בוהקים לגבי רחפני חיזבאללה, בצבא העדיפו להסתתר מאחורי תירוצים של קשיי תקציב ובעיות בשרשרת האספקה. כעת, במערכת הביטחון מצביעים על צורך בשתי החלטות מרכזיות
מהשריונר והלוחם שאני אוהב, נשאר רמטכ"ל שמושפע מהתקשורת וקפלן
עם כל ההערכה לרמטכ"ל, החשש הוא שההשפעה מקפלן והפרוגרס מחלחלת. מפסילת פאץ' המשיח בגלל קוד אתי מטורלל, ועד סכנת נטישת הדתיים את השריון לטובת שילוב לוחמות - חייבים להתאפס ולהתמקד קודם כל בניצחון
שלטון החוק או היועמ"שית? אצל גלי בהרב-מיארה החריג של אי-ייצוג הפך לשגרה
אירועים שבהם הפרקליטות סירבה לייצג את המדינה נחשבו לחריגים - אבל אצל גלי בהרב-מיארה זה כבר עניין שבשגרה. היא פועלת כרשות נפרדת, בעלת זכות וטו בפועל על החלטות פוליטיות של הממשלה שאינן לרוחה
מצפון נפתחה הרעה: זה לא רחפן נפץ, אלא בלון ניסוי של חיזבאללה
קשה להתמגן מפני הנשק החדש של חיזבאללה וקשה עוד יותר להתגונן מפני קוצר הראייה של מקבלי ההחלטות. כולם עלצו פה כשחיזבאללה הצטרף לחימה, אבל מקץ חודשיים צריך לשאול: מי טמן מלכודת למי?
המרד נחשף: מי באמת ניסה להפיל את לשכת נתניהו ותפר תיק לפלדשטיין ואוריך | דעה
אחרי שראש המוסד הבהיר כי אין פגיעה בביטחון, והאשמות הריגול התנדפו מכתב האישום, הגיע הזמן שבנט, בן כספית ורונן צור יתנצלו
איראן לא ראתה את זה קורה: השינוי הדרמטי האפשרי במעמד ישראל בגלל משבר הורמוז
המשבר במצר אינו רק ביטחוני אלא גם מהווה פתח לשינוי עמוק: מעבר ממערכת תלויה בצוואר בקבוק אחד - לרשת נתיבי אנרגיה מבוזרת. בתוך המהלך הזה, ישראל, שעד כה צפתה מהצד, עשויה להפוך לשחקן מקשר בזכות מיקומה הגיאוגרפי ותשתיות כמו קצא"א
מי מנסה להשתיק את פרשת הרצח המזעזע בפתח תקווה ולמה?
כנופיית ילדי המהגרים שזורעת פחד ברחובות מרכז תל אביב, לא הפכה לאייטם חם במקרה. למישהו יש אינטרס ברור שנדבר עליהם במקום על רוצחים עם כיפה וציצית
בית המשפט העליון מכניס את ממשלת ישראל לנתיב השחיטה | דעה
בג"ץ אולי לא כפה מיד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך מאחורי הדחייה מסתתרת מגמה מסוכנת: הרחבת סמכות בית המשפט על חשבון הממשלה והכרעת הציבור בקלפי
עוד בדעות ופרשנויות
הקרב על "נדוניית בנט": מי ייקח את קולות הימין האבודים?
האיחוד עם לפיד עשוי להרחיק מצביעי ימין מבנט ולפתוח מרוץ חדש על קולות מאוכזבי הקואליציה. ליברמן והנדל כבר מסתערים, באיזנקוט מזהים הזדמנות - ובמערכת הפוליטית מעריכים: הקרב האמיתי רק מתחיל
מי שהסיט את המבט אחרי רצח ועוד רצח במגזר, לא צריך להיות מופתע כשהאלימות דופקת גם על דלתו
יש הלימה בין הזינוק בפשיעה במגזר הערבי לבין העלייה באלימות בחברה היהודית. כשהביטחון האישי בשפל, האחריות נותרת יתומה - והמחיר כבד. ביטול תקציבים ייעודיים למאבק באלימות בחברה הערבית והזנחת נוער בסיכון - נדחקו הצידה לטובת מטרות קואליציוניות
מאחורי הקלעים של האיחוד: נפתלי ניסה לגייס בכירים - ופנה ללפיד כמוצא אחרון
לוואלה נודע כי לפני הסיכום עם לפיד, בנט הציע תפקידים בכירים לפחות ל-3 דמויות הקשורות לאיזנקוט, בהן מתן כהנא, אך נענה בשלילה. במפלגת איזנקוט חשבו בחודשים האחרונים שחיבור בנט-לפיד לא מביא קולות מהימין ונולד מתוך לחץ בסקרים, ולא צפויים לשנות בשלב זה את עמדתם
הדרמה שמאחורי קריסת השיחות עם ארה"ב: מדוע איראן חוששת יותר מכל מלחיצת יד?
עזיבתו הפתאומית של שר החוץ האיראני את פקיסטן אינה רק אירוע דיפלומטי, אלא הצצה למאבק היצרי בצמרת המשטר. בטהרן מפחדים יותר מתמונה של פשרה מאשר מהלחץ הכלכלי של טראמפ, בזמן שמשמרות המהפכה ומוקדי הכוח הקשיחים מנהלים "קרב דיאדוכים" על עתיד המהפכה
איחוד בנט-לפיד: מומנטום גדול, שאלות קשות
החיבור בין בנט ללפיד מייצר תנופה תקשורתית וממקם אותם כאלטרנטיבה ברורה לנתניהו, אך בתוך האופוזיציה מטילים ספק ביכולתו להביא קולות מהימין או להוביל ל-61 מנדטים. לצד הרווחים הפוליטיים לשני הצדדים, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: מה קורה ביום שאחרי המומנטום
הרצוג רועד מנתניהו. המציאות מחייבת אותו להתמודד מולו
היכולת הבין-אישית של הרצוג סייעה לו לחפור מנהרה מתחת לנתניהו, וכשרה"מ התעורר מאוחר כבר היתה תמיכה של חצי כנסת - וכולם הבינו שהקרב כבר הוכרע. אך החודשים האחרונים לא הקלו על הנשיא, שנותר קרוע: חנינה לנתניהו או עמוד שדרה איתן
המהלך שיציל את נתניהו: את מי באמת תשרת מפלגת ימין חדשה?
יש רק איש אחד שרוצה באמת שיקום "ליכוד ב'" - וקוראים לו בנימין נתניהו, שמייחל שהמגעים בין מי שהרחיק מהליכוד יבשילו לכדי ריצה משותפת לכנסת
שלב ההתפכחות: ישראל מפסיקה להיות פראיירית - ושברה את מחסום הפחד
לראשונה מזה עשורים, לאויבינו המתנדנדים בכל החזיתות מתחיל ליפול האסימון שהתעוררנו - ושאנו גובים מהם מחיר עצום בכל פעם שהם מעזים לתקוף או אפילו להתארגן למתקפה
הנס שממשיך להיכתב: הסיפור הבלתי נתפס של מדינת ישראל
יש מדינות גדולות, יש מדינות חזקות, ויש את מדינת ישראל שהיא פלא. ולא פלא של רגע - אלא נס מתמשך בכמעט כל תחומי החיים
השלטון נפל: ישראל כבר איננה דמוקרטיה - אלא יוריסטוקרטיה
במושב הקיץ נציגי העם יצטרכו להחליט אם הם מוכנים להמשיך במסע ההשפלה שבו השופטים מכופפים אותם שוב ושוב. חברי הקואליציה נדרשים לעשות מעשה כדי להימנע ממשבר חוקתי ולהגן על העם
יצא המרצע: הממשלה לא מתכוונת לחקור - וגם לא התכוונה מעולם
כשבא כוח הממשלה הודה בבג"ץ שאין כוונה לחקור את הטבח - נחשפה האמת המכוערת. בין מתקפה על מערכת המשפט, פולחן האישיות בטקס המשואות והקרע בחברה, מצטיירת מציאות שבה האחריות נדחקת והמערכת מתפוררת מבפנים
שלוש שנים, ואני עדיין מתקשה לכתוב את המילים הללו
גיא, אריה שלי, השבוע ציינו את יום הזיכרון השלישי מאז נפילתך בקרב גבורה בקיבוץ רעים. אתה וחבריך הערתם את ישראל - ואסור שהמחיר הכבד ששילמתם יהיה לשווא
שמות מצטרפים חדשים למפלגות ייחשפו בקרוב - ספק אם מישהו מהם יזיז את מפת הגושים
אף אחד לא מצביע לנתניהו בגלל דודי אמסלם או אבי דיכטר. ליאיר לפיד לא מצביעים בגלל אלעזר שטרן או יסמין סאקס. הציבור מסתכל, מתרשם אולי לשנייה, ואז חוזר לשאלה האמיתית: מי מוביל, מה הכיוון, ומה הסיכוי לנצח. חשיפת שמות כמעט אף פעם לא ממגנטת קולות
ביום העצמאות הזה אני מבקש מכם דבר אחד: לסרב
בצל המלחמה והמציאות הביטחונית, לא כל מאבק הוא הכרחי ולא כל פקודה מחייבת ציות. החברה הישראלית, התרחקה מערכים של מוסר ואחריות, והאומץ האמיתי כיום הוא להציב גבול, לשאול שאלות - ולבחור באנושיות גם כשהלחץ הוא להתיישר
צריך להודות: שופטי בג"ץ הם לא באמת הסופרמנים של הדמוקרטיה הישראלית
"מי ישפוט את השופטים"? צעקו המפגינים שניסו לפרוץ לאולם אתמול. עוד ביטוי לתפארת רפרטואר מכונת ההסתה של לוין-רוטמן. התשובה היא: שההיסטוריה תשפוט אם הם צדקו או לא כשבחרו את הקרבות שלהם אל מול המתקפות הבלתי נפסקות נגד שלטון החוק בשלוש וחצי השנים האחרונות
הזמן ככלי הכרעה: מדוע עליונות צבאית אינה מתורגמת להסכם מול איראן
המערכה האחרונה הנחיתה על איראן מכות חסרות תקדים, ובכל זאת הן לא מתורגמות להסכם דיפלומטי-מדיני שישקף את יחסי הכוחות. במערב, ניהול משברים מבוסס על זמן, מתוך הנחה שהצד השני יתכנס בהדרגה לפשרה. באיראן, הזמן הוא כלי לבחינת נחישות היריב. כך נולד פרדוקס
אין מנוס: הגיע הזמן למשבר חוקתי יזום על ידי כנסת ישראל | פרופ' משה כהן אליה
כחוקר בתחום המשפט החוקתי השוואתי, אני יכול לקבוע שהגענו לרמות של הזיות יוריסטוקרטיות שאין להן שום תקדים בעולם השפוי, עד כדי כך שלא יהיה מופרך להניח שבג"ץ גם יכתוב בעצמו את כתב המנדט
השאלה אינה מי יהיה המלך, אלא האם תישאר פה בכלל ממלכה
אובדן הממלכתיות ריחף מעל טקסי יום העצמאות - ניכר בכל פינה, זעק מכל מילה והבליט סכנה קיומית חדשה, מבפנים: אנחנו כבר לא מאמינים באותו הסיפור ולא מסוגלים להתרגש מאותו השיר
טקס ממלכתי? נתניהו בחר מזמן במלכותי: כך נקבר הקונצנזוס בהר הרצל
הימים שבהם יו"ר הכנסת היה כוכב האירוע חלפו: הרייטינג הגבוה גרם לנתניהו להשתלט על הפריים עם נאומים פוליטיים ועשרות קלוז-אפים. בעקבות "מסננת נאמנות" למקורבים, משפחות חטופים שביקרו את ראש הממשלה מודרו מהשידור - וגם מדוע נתניהו חושש מהבחירות הקרבות?
יד אחת מושטת, השנייה חונקת: הקו הכפול של טראמפ
בזמן שהמצור הימי עולה לטהרן חצי מיליארד דולר ביום, טראמפ משהה את האופציה הצבאית. רגע לפני ביקור המלך צ'ארלס, הנשיא מעניק לאיראנים זמן ומנצל את הסדקים במשטר כדי לכפות הסכם. המסר ברור: דיל, או השמדת תשתיות