ראיון פוליטי טוב אינו נמדד בשאלה אם המראיין אוהב או שונא את המרואיין, אלא אם המרואיין נדרש לתת דין וחשבון. בתקשורת מקוטבת היומרה ל"אובייקטיביות" ממילא נשחקה וזה מה שהפך את האולפן של "הפטריוטים" למעניין באותו ערב - אף אחד לא העמיד פנים שהוא ניטרלי
מותו של המלך הראלד ועליית בנו האקון מתרחשים בשפל היסטורי ביחסי אוסלו וירושלים, שמחלחל לחיי הקהילה היהודית המקומית. למלך החדש אין מנדט פוליטי לשנות את מדיניות החוץ, אך יש לו חובה מוסרית לוודא שהביקורת על ישראל לא תהפוך לניכור כלפי אזרחיו היהודים
הודעת "נתראה במוצ"ש" באתר עדיקה שעלה מחדש הציתה סערה ברשת - והפכה למהלך שיווקי גאוני: כך שילבו גולף, יניב אדם והזמרת אודיה את מלחמות השבת, תרבות ה-Z ודרמת המשפיעניות כדי לייצר קמפיין השקה בשווי מיליונים, כמעט ללא עלות
הסקרים מציגים קואליציה בצניחה ואופוזיציה בדרך לשלטון, אבל מחקר עומק שהזמין נתניהו מצייר תמונה שונה לגמרי. בינתיים מנסור עבאס מעורר מבוכה במחנה שמבקש להחליף את הממשלה, ועופר וינטר נכנס למרוץ ומשנה את מאזן הכוחות בגוש הימין
מאדם הראשון ועד שאול ודוד, הבריחה מאחריות מלווה את המנהיגות כבר אלפי שנים. כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ישראל עדיין מחפשת מי יחקור את המחדל - אבל השאלה הגדולה היא מי מוכן להביט בציבור ולומר: האחריות גם שלי
בעוד המערב נשען על המוסדות הרשמיים בביירות, הדרג המדיני ומפקדי הצבא מעניקים חסות להשתלטות איראנית שקטה - ומספקים תמרור אזהרה קריטי לתרחיש "היום שאחרי" ברצועת עזה
חשיפת המו"מ החשאי מול חמאס ב"צוק איתן" ובריחת המנדטים מהליכוד מצטרפות ללחץ הכבד שמחוללת כניסת עופר וינטר לזירה הפוליטית. במקביל, התכתבויות מבישות בלשכת ראש הממשלה חושפות ציניות חסרת מעצורים וניסיונות להשחיר את הרמטכ"ל בזמן מלחמה
בזמן שסמוטריץ' נאבק על הסרוגים הלייטים, עופר וינטר בכלל מכוון למגרש אחר - צעירים, מסורתיים ומצביעי ימין שזלגו לבנט, ליברמן ואיזנקוט. עם יוסף חדאד כנכס אלקטורלי הדרבי שנראה כמו וינטר-סמוטריץ' הוא בכלל קרב על עתיד גוש הימין
במקום להדהד את ניסיון הממשלה הנוכחית לרסק את הדמוקרטיה באמצעות הפיכה משטרית, הרשימות החדשות בורחות למסרים שטוחים - על אף שחבריהן דיברו אחרת כשישבו באולפנים. החל מההרכבים החדשים ועד לשחקנים הוותיקים - כולם בוחרים שוב ושוב להשמיט מהשיח את הרס שלטון החוק
ב-2022 הצליח נתניהו לעשות ברגע האחרון את מה שהכריע את הבחירות לטובתו - לכפות איחוד, למנוע שריפת קולות ולסלול את הדרך ל-64 מנדטים. ארבע שנים אחרי, כשהליכוד והגוש בשפל, וינטר לא עונה לטלפונים ובן גביר כבר לא סר למרותו - לנתניהו לא נותר איך לשחזר את התרגיל
אלטלנה הפכה מטראומה היסטורית לרפלקס פוליטי שמרתיע את הימין מעימות עם מוקדי כוח לא נבחרים. פרופ' משה כהן-אליה טוען כי הממלכתיות לא נועדה לבטל מאבק דמוקרטי - אלא להציב לו גבולות: לא אלימות ולא אנרכיה, אבל גם לא כניעה בשם החשש ממלחמת אחים
מאחורי ערב ההשקה המהודק עומדים חודשים של בניית תשתית, פעילים ו"צבא האמת" שכבר פועל בשטח, בזמן שוינטר מציב את עצמו כאלטרנטיבה מימין לנתניהו. עם יוסף חדאד כמועמד לשר בממשלתו, הוא מבקש להפוך את הכוח שנבנה סביבו למפלגה שתשנה את מאזן הכוחות בימין
כשדיווח מערבי הופך לכלי בידי איראן, הנזק כבר אינו רק תדמיתי. התביעה של באקו נגד CNN ממחישה כיצד מדינה יכולה להילחם בנרטיב שהיא רואה כמסוכן, ומציבה בפני ישראל שאלה לא נוחה: למה היא משאירה כל כך הרבה מהמאבק הזה לאחרים?
דעות קדומות מובילות להדרה, אך אמונה במזימות סודיות סוללת את הדרך להשמדה. כעת, צורת החשיבה ההרסנית הזו מחלחלת מאירופה וארצות הברית היישר אל הפוליטיקה הישראלית
הצו הארעי שהוציא בג"ץ, האוסר על שר המשפטים לקדם את החוק החדש לבחירת ראש המחלקה לחקירת שוטרים, משמש כתמונת מראה. הוא חושף לנו כי בכל פעם שהדרג הנבחר מנסה להזיז מילימטר ממוקדי הכוח של ההגמוניה הישנה, המערכת נעמדת על הרגליים האחוריות - במטרה לשמור עליה
הסאגה סביב מניעת אבטחה ממי שעל פי הסקרים יהיה בעוד חודשיים ראש הממשלה הבא של ישראל, מוכיחה עד כמה פסולים המינויים שנאמנים קודם כל למלך ורק אחר כך לממלכה
האשמות השליח האמריקני טום באראק נגד תקיפות צה"ל בסוריה חשפו את הזיקה העמוקה לנרטיב הטורקי. מול שתיקתו בנושאי חמאס, רוסיה וקפריסין, על ירושלים לעבור למתקפה מדינית ישירה, שתיצור ספקות באשר ל"קול הכפול" שבו מדברת ועושה טורקיה ועימה כל מדינות "הסדר הישן"
פנייתם של אנשי איזנקוט להצמדת אבטחה ממלכתית לא נדחתה על ידי ראש השב"כ, אלא על ידי יו"ר ועדת הבחירות. השופט סולברג חשש שעצם האבטחה תהווה אמירה פוליטית שתפר את איזוני המפה הפוליטית. למרבה הצער, אם נגלה שהחלטתו לא הייתה נכונה - זה יהיה דרך אסון
אל-ג'ולאני כבר מזמן אינו חידה, אלא שליח של ארדואן המנסה לקנות זמן מול ישראל וארה"ב • המסר התקיף של חיל האוויר באידליב מבהיר מי בעל הבית - אך כשהמדיניות האמריקנית נתפסת כרופסת והאיום הטורקי מתעצם, ישראל מוצאת את עצמה אל מול אתגר בטחוני חדש ומסוכן
אבו דאבי הכריזה על עצירת הסחר והעסקאות עם איראן, אך אחרי עשרות שנים שבהן דובאי שימשה שער מרכזי של טהרן לעולם, ניתוק הקשרים יהיה מורכב בהרבה. המבחן האמיתי יהיה באכיפה - ובעיקר ביום שאחרי המלחמה
התקיפות בסוריה הן רק קצה המהלך: טורקיה מנצלת את היחלשות איראן והוואקום האזורי לבניית ציר סוני חדש, מרחיבה אחיזה בסוריה ובעזה ומאתגרת את חופש הפעולה הישראלי, בעוד ישראל נותרת ללא מדיניות אזורית חלופית
בשעה שהימין מקדם תפיסה ביטחונית נחרצת והאופוזיציה נאבקת על דרכה, תוצאות הבחירות הפנימיות בליכוד משרטטות מחדש את מפת הכוחות ומנפצות את מיתוס הדיל החרדי - בעוד גושי המרכז ממשיכים להפסיד מנדטים ולחפש כיוון
כשהעתיד של כולנו מונח על השולחן, אסור לנו לקחת סיכונים מיותרים. רק היצמדות לאסטרטגיית הגוש תבטיח לנו את הנהגת המדינה
לבד, מאחורי הפרגוד כשהפתק ביד, חשוב שכל אחד ישאל את עצמו: האם הבחירה הנכונה עבורי, היא גם הבחירה הנכונה עבור המדינה שלי?
נתב"ג קרס יום אחרי שנתניהו ורגב היללו את תפקודו, הקטל בכבישים ממשיך לגבות קורבנות והשירות הציבורי נשחק. אלה אינם כשלים נקודתיים - אלא תוצאה של שיטה שבה נאמנות פוליטית קודמת למקצועיות, וממשלה שמשאירה אחריה מערכות מתפרקות, ואדמה חרוכה
תקיפת צה"ל על הבסיס בסוריה מסמלת הרבה יותר מעוד תקיפה. היא מעבר הזירות של ישראל, ממאבק בהתבססות האיראנית במדינה השכנה, למאבק בהתבססות הטורקית. אך כאן צצה בעיה חדשה. טורקיה אינה איראן: היא לא פועלת באמצעות מיליציות. יש לה צבא, מודיעין והגנה אווירית
איום אמיתי על ביטחון ישראל, בדמות התבססות טורקית בסוריה, או הסתבכות בהרפתקה מיותרת, על סף מלחמה, לצרכי בחירות? בסופו של דבר זו שאלה של אמון
התקיפה בצפון-מערב המדינה היא ניסיון לבלום את השתלטות טורקיה על הוואקום השלטוני בדמשק. מול ניסיונות אנקרה להציב בסיסים קדמיים ויכולות ניטור על גבולנו, ישראל חייבת לפעול בנחישות, לעצב מחדש את מאזן הכוחות ולמנוע איום אסטרטגי חדש
התחלת העבודות על מתקן הוצאה להורג, אינה יותר מגימיק בחירות של השר שפרובוקציה היא כל מהותו: אחרי הפיתות והתנינים, הגיע גם הגרדום. חבל רק שבדרך הוא מזהם את כולנו
בקמפיין של דודי אמסלם בחרו לוותר כמעט לחלוטין על הבקשה הישירה מהבוחר ולהציג אותו דרך האנשים, המאבקים והרגעים שעיצבו אותו. רק ברגע האחרון הוא ביקש בעצמו את אמון המתפקדים
היא הפילה את ממשלת בנט, קיבלה שריון בליכוד ותפקיד שרה, והקפידה להזכיר למתפקדים מי החזירה את נתניהו לשלטון. אבל בפריימריז התברר שכל זה לא הספיק: ההתרסקות של עידית סילמן מלמדת שעריקה פוליטית לא תמיד משתלמת - ובמקרה שלה, אפילו הליכודניקים לא השתכנעו
תוצאות הפריימריז חשפו את המתח בין שני זרמים בתנועה: זה שמבקש לשמר את כוחם ועצמאותם של מוסדות המדינה, וזה שמבקש להשיב יותר כוח לנבחרי הציבור. הליכוד השתנה, אבל הוויכוח על גבולות הכוח ועל משמעותה של ריבונות העם רחוק מהכרעה
רק שתי נשים במקומות ריאליים ורשימה משמימה וחסרת פנים חדשות. ככה נראית תנועה שמיהרה להקיא מקרבה את הליכודניקים החדשים, אבל נפלה לידיהם של קבלני קולות חרדים
תמונה אחת שווה אלפיים חללים? הרגע שבו נהג שליחו ומקורבו של טראמפ בחליל אל חיה בכבוד השמור לראש מדינה, הוא תבוסה תודעתית לישראל
ההסכם הביטחוני החדש של ריאד מכניס לליבת הממלכה בעלות ברית שמשחקות על שני המגרשים מול איראן. נורמליזציה עם ישראל, חיבור למסדרון IMEC ומעטפת אמריקאית אינם פרס לירושלים, אלא הדרך היחידה של סעודיה להשיב את ריבונותה
כ-90% מהלוחמים והמילואימניקים המשוחררים חוזרים לאזרחות ללא פציעה רשומה - אך גם ללא שום מעטפת ממלכתית שתעזור להם לסגור את הפער. המשוואה חייבת להשתנות: שלוש שנות שירות מחייבות שלוש שנות ליווי רשמי מהמדינה
גם לאחר ההבנה שהאייטם המושקע והתחקירי הנוקב הוא פייק מוחלט - בערוץ 14 העלו אותו לאינטרנט והתפארו בו. ובכן, השכנה אכן דומה כנראה לפצ"רית, ואתם אכן דומים לערוץ חדשות, אבל הגברת אינה הפצ"רית - ואתם לא ערוץ חדשות
הבחירות לרשימת הליכוד לכנסת הן צומת עבור מפלגת בשלטון. נתניהו ידע היטב מדוע ניסה לבטלן. ההשפעה החרדית על הליכוד עלולה להיות מכרעת לא רק במליאה, אלא גם בפריימריז. כך, ח"כים ושרים שעשו הכל למען נתניהו ימצאו עצמם באישון לילה מחוץ לרשימה
מאחורי הדרמה שהסעירה מדינה שלמה מסתתרים רגעים שקטים שאי אפשר לזייף. מומחית לשפת גוף מפרקת שנייה אחר שנייה בסרטון האיתור - ומגלה את הרפלקסים והתגובות הפיזיולוגיות שמשדרים מצוקה נפשית עמוקה, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי
בחסות מאבקי הפריימריז בליכוד, התחילו בסביבת איזנקוט להכשיר את הדרך לשותפות עם רע"ם. האם מדובר בסכנה לגוש או להיפך, במהלך של מי שהתחיל להאמין בניצחון?
לא רק מלי וליאל יהלומי נמצאו, כי במהלך מסע החיפושים שהפך למצוד, מצאנו גם כמה מאפיינים טובים ורעים של הישראליות בת זמננו. מה למדנו על עצמנו מהפרשה המוזרה?
מנפילת הדילים הישנים בליכוד ועד הניסיון של נתניהו למנוע אובדן קולות מימין: בעוד סמוטריץ' מציג קבלות על שותפות עד הסוף, גלעד ארדן ויולי אדלשטיין מנסים לשכנע את הבוחרים שהעקרונות שלהם חזקים יותר מהמשקעים האישיים | טור דעה
לא קרטל סודי ולא קונספירציה: מערכת של רגולציה, חסמי כניסה, ריכוזיות וקבוצות אינטרס משמרת את יוקר המחיה בישראל. מהסופר והבנקים ועד הרכב והדיור - כך פועל "הדיפ סטייט הכלכלי", מי מרוויח ממנו ומדוע גם שומרי הסף מתקשים לפרק את השיטה
המשבר במצר הורמוז מאיץ מרוץ אזורי ועולמי לנתיבי סחר ואנרגיה חלופיים, מסעודיה והאמירויות ועד סוריה והקוטב הצפוני. לישראל יש יתרון גיאוגרפי נדיר, מ-IMEC ועד קצא"א, אבל בלי תשתיות, חיבורים והסכמות אזוריות היא עלולה לגלות שהמסדרונות החדשים פשוט מדלגים מעליה
עם אינפלציה של 300%, ברזי נפט יבשים ומחסור חריף במים ובחשמל, שלטון האייתוללות מתפקד כ"חיה פצועה". המהלכים הצבאיים ההיסטריים והחנק האזרחי חושפים את האמת: המשטר מבועת ממרד פנימי, בעוד ארה"ב מנטרלת את קלף המיקוח האחרון שלו
שבוע שלם מדינה שלמה עצרה את נשימתה, עד שמלי וליאל יהלומי נמצאו בריאות ושלמות בארגנטינה. אלא שהמבצע חוצה היבשות לאיתורן משאיר שאלה קשה: אם המדינה יודעת למצוא שתי נשים שבחרו להיעלם, איך היימנוט קסאו עדיין נעדרת?
העובדה שאין הסכמה ברורה וסופית על כך שגוש השינוי יתלכד סביב ראש המפלגה הגדולה ביותר היא תקלה אסטרטגית שעלולה לעלות בחורבן המדינה, לא פחות. בינתיים, בכירי הליכוד חושבים על היום שאחריו - וביהודה ושומרון צומח איום שעלול לפגוע גם ביחסים עם ארה"ב
בעזרת תרגילים משפטיים ושינוי הרכבי השופטים, ביטל נשיא העליון את הצורך במפקח חיצוני עצמאי והחזיר את החקירה ישירות לידי הפרקליטות. המהלך הזה לא רק קבר את החקירה בפרשה החמורה, אלא הוכיח שוב שמערכת המשפט עושה הכל כדי להגן על עצמה מפני ביקורת
התיק התפוצץ לפני 10 חודשים והיה יכול להגיע לכתב אישום תוך חודשים ספורים, אלא ששלוחי הממשלה עשו הכל כדי למרוח. מבחינתם שהפצ"רית תיהלך חופשי כל עוד היועצת לא מאחורי סורג ובריח. בינתיים הם יוכלו להמשיך לצווח "למה לא מוגש כתב אישום". אתמול בג"ץ שם לעניין סוף
בעוד נתניהו וכ"ץ מתפארים במדיניות ביטחונית נחושה, חזרה ישראל למציאות של הכלה מול חמאס וחיזבאללה. כך נופל ביטחון ישראל לתהום שבין דברי הרהב לחוסר התגובה בשטח
